מגיד משנה על משנה תורה, הלכות מכירה כ״ו:א׳

מהדורה: תורת-אמת

מקור משנה תורה, הלכות מכירה כ״ו:א׳
1 הַמּוֹכֵר אֶת הָעִיר מָכַר בָּתִּים וּבוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת וּמֶרְחֲצָאוֹת וְשׁוֹבָכוֹת וּבֵית הַבַּדִּים וּבֵית הַשְּׁלָחִין שֶׁבָּהּ וְהַסְּמוּכִין לָהּ. וְאֶת הַחוֹרָשִׁין הַמֻּקָּפִין לָהּ וְאֶת הַשָּׂדוֹת הַיְדוּעוֹת לָהּ. וְאֶת הַבֵּיבָרִין שֶׁל חַיָּה וְעוֹפוֹת וְדָגִים שֶׁפְּנֵיהֶם כְּנֶגְדָּהּ אַף עַל פִּי שֶׁהֵן רְחוֹקִים מִמֶּנָּה. אֲבָל לֹא מָכַר הַמִּטַּלְטְלִין שֶׁבְּתוֹכָהּ. וּבִזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ הִיא וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ אֲנִי מוֹכֵר לְךָ הֲרֵי כֻּלָּן מְכוּרִין. וּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא מָכַר לֹא אֶת שְׁיָרֶיהָ וְלֹא אֶת בְּנוֹתֶיהָ וְלֹא הַחוֹרָשִׁין הַמֻּקְצִין מִמֶּנָּה. וְלֹא אֶת הַחֵלֶק שֶׁיֵּשׁ לָהּ בַּיָּם וְלֹא אֶת הַחֵלֶק שֶׁיֵּשׁ לָהּ בַּיַּבָּשָׁה. וְלֹא אֶת בֵּיבָרֵי חַיָּה וְעוֹפוֹת וְדָגִים שֶׁאֵין פְּנֵיהֶם כְּנֶגְדָּהּ:
פירוש מגיד משנה על משנה תורה, הלכות מכירה כ״ו:א׳
1 המוכר את העיר וכו' בתים בורות שיחין ומערות ושובכות ובית הבדין ובית השלחין. משנה בהמוכר את הבית דף ס"ח ופי' בית השלחין באגי כלישנא בתרא דגמרא ופי' באגי בקעות, והענין דכל ארץ שצריכה למים הרבה נקראת בית השלחין ולשון זה כולל בין שדה בית הבעל וגנונייתא ויש מקומות שעניינו שדה בית הבעל ומקומות שעניינו גנות לבד וכאן הכל בכלל.
2 ומ"ש סמוכין לה. נלמד משיריה כמו שיתבאר. חורשין תרגום יער חורשא ודין החורשין והביברין מפורשין בברייתא:
3 אבל לא מכר את המטלטלין וכו'. במשנה בלשון זה אבל לא מכר את המטלטלין ובזמן שאמר לו היא וכל מה שבתוכה אפי' היו בה בהמה ועבדים הרי כולן מכורין. וזה לשון רשב"ם ז"ל מטלטלין מאני תשמישתא כגון תנור וכירים וכל הנך מטלטלי דלעיל דאמרינן בהו לא מכר כ"ש חיטי ושערי. ואפילו היו בה וכו' בגמ' מפרש מאי אפי' וכו'. בהמה ועבדים אינן נקראין מאני תשמישתא ומאחר שהן מכורין כ"ש כלי תשמישו חיטי ושערי וכסף וזהב דהוו מטלטלין דלא ניידי כדמוכח בגמרא עכ"ל.
4 ומ"ש תנור וכיריים. הלך לשיטתו שכתבתי פכ"ה:
5 שיריה. בברייתא ופירשוה בגמרא דף ס"ח: פסקי באגי. וזה לשון רשב"ם ז"ל חתיכות בקעה הגדולה הסמוכה לעיר אלא שמופלגת ממנה קצת שיש הפסק צונמא בינתים ושיריה לשון שירים הוא עכ"ל. ויתר הדינין וחילוק החורשין מפורשין שם בברייתא ובסוגיית הגמרא אלא שר"ש ז"ל חלוק בדין חלק שבים וחלק שביבשה וגריס נמכרין עמה וכתב דכיון דקתני רישא בנותיה אין נמכרין עמה בנות הוא דלא מזדבני שהרי שם אחד יש להן אבל חלק אחד בים ונקרא בשם העיר נמכר עמה וכו':